השנים האחרונות בורכו בעומס שלא ראתה כמותו ההיסטוריה של סרטי גיבורי על. לפעמים זה מרגיש כאילו אי אפשר כבר להכנס לקולנוע בלי לראות פוסטר של איש ההיפופוטם נלחם באשת השוקולד, או וואריציה קלילה אחרת של זה.
מה שיותר מעניין מהמספרים, אני חושב, הוא הכיוון שאליו נראה שכל העסק מתקדם - סרטים נפרדים של גיבורי על הולכים ומצטופפים, במטרה ליצור אנסמבלי-על שינסו לחקות את ההצלחה של "הנוקמים". יש לנו את "הנוקמים 2", כמובן, שיעשה בדיוק את זה. יש לנו את הקומיקסים של DC שמתקדמים בדהרה לקראת "ליגת הצדק", ולפני כמה ימים יצא הסרט שהכיל הכי הרבה אקס-מנים בהיסטוריה של אקס-מן. אפילו יש לנו את "הבלתי נשכחים 17" שייצא עוד מעט, ויכיל את כל הגורילות האהובות שאנשים בני יותר מ 40 ממש, אבל ממש התלהבו מהסרטים שלהן כשהם היו נערים.
אז לכבוד צאתו של סרט האקסמן החדש (שהיה גרוע, אבל זה כבר סיפור ליום אחר ולביקורת שאולי אכתוב כאן), החלטתי לאסוף קולקציה של חמשת קבוצות ה supers המגניבות ביותר שאני מכיר, שאינן של מרוול או DC. חלק מהפרטים ברשימה יותר אזוטריים מהשאר, אבל לגבי כולם אני יכול להבטיח שמדובר בדוגמאות איכותיות לסוג הדברים שאפשר לעשות עם אנסמבלים של גיבורי על.
5. Steelheart.
"לב פלדה" הוא הספר הראשון בסדרה של ברנדון סנדרסון. הוא עוסק בעולם שבו אנשים קיבלו פתאום כוחות על... אבל הפעם, רק אנשים רעים קיבלו אותם. יאפ, שמעתם נכון - יש רק סופר רשעים, ואפילו לא סופר טוב אחד שיעצור אותם. להרבה מנבלי העל האלו יש כוחות שהופכים את הרעיון של להרוג אותם לכמעט בלתי אפשרי - חלקם פשוט בלתי פגיעים, אחרים יכולים להגיב בסגנון מטריקס ולחמוק מכדורים, וכו'. לכל נבל על יש חולשה (התלויה באופי שלו, לרוב), שאם מנצלים אותה הוא הופך למנוצח. אבל, החולשות הן דברים נורא לא צפוים (זה יכול להיות, למשל, חולשה לצבע כתום, או למצב רוח מסוים). מהר מאוד הסופר רשעים מפוררים את החברה המודרנית והמתוחכמת של המאה ה 21 וכאוס שורר בכל מקום, כל גיבור על מתפקד כמלך הגבעה שהוא ניכס לעצמו.
הסיפור עוקב אחרי קבוצת חיסול של כוח מורדים קטן המתנגד לשילטון נבלי העל. הקבוצה הזו זזה ממקום למקום, מגלה את החולשות של נבלי על והורגת אותם. אין לקבוצה אשליות שהיא יכולה להתמודד עם גיבורי העל החזקים באמת, והיא מסתפקת בלחסל את אלו שנמצאים באיזון המושלם בין נבזיות לפגיעות - כל נבלי העל הם רוצחים, בריונים ופסיכופטיים, אבל אפילו ביניהם יש כאלה שמתבלטים.
הכל משתנה כשמגויס חדש וכריזמטי בשם הסימבולי דוד משכנע את הקבוצה לנסות לחסל מטרה שמשנה באמת - לב פלדה, השליט העריץ של שיקגו, בעל כוחות שגורמים לסופר מן להראות כמו פרייר.
הספר קצר, קליל לקריאה ועמוס באקשן. הוא בהחלט מספק וואריאציה מעניינת על הרעיון של גיבורי על, ועד סוף הספר כבר יש פנטאון קטן של נבלים שהדמויות צריכות לצוד. אני לא רוצה לספיילר הרבה, כי הספר בנוי חזק מאוד על טוויסטים בעלילה, אבל אני אגיד רק שהטוויסט הגדול בסוף הספר ראוי לחלוטין בשמו. הוא כל כך אלגנטי ומבריק שלא יכולתי לעצור את עצמי מלמחוא כפיים כשסיימתי לקרוא אותו. חווית קריאה מהנה במיוחד, שמצליחה לשלב גיבורי על בלי להרגיש כמו חיקוי של סיפור אחר שכבר קיים.
2. Freedom Force
לפני יותר מעשור, משחק קטן וחמוד בשם Freedom Force שוחרר לעולם, פרי עטם של Irrational Games. המשחק היה ביטוי ממחושב לתקופת הכסף של הקומיקסים - הגרפיקה שלו נראתה מצוירת כמו קומיקס, סגנון הציור התאים בול, והדיאלוג, הסיפור והדמויות היו פשוט מושלמים. כל דמות הייתה איזה סטריאוטיפ גזעני (ההיספני חמום המוח הוא כמובן בעל כוחות אש וקוראים לו el diablo, ולעמותו קומוניסט מרושע שהפך לענק קרח ונקרא Nuclear Winter) , כל משפט שכל דמות אמרה נאמר בצורה רצינית להחריד גם כשדוברו שטויות מוחלטות, והסיפור היה אוסף של בילבולי שכל על חייזרים, מסע בזמן ומאבק בקומוניסטים. המשחקיות עצמה הייתה בסגנון משחקי תפקידים - בכל שלב יכול השחקן לבחור עד ארבעה מבין אינספור גיבורי העל המרכיבים את כוח החירות, ואלו יוצאים יחד להציל את Patriot City על ידי שימוש בכוחות על שעולים מנה, כלומר "אנרגיה - X", ועושים נזק בנקודות פגיעה.
שבע שנים לאחר שחרור המשחק המקורי, ההמשך שלו, Freedom Force Vs. The Third Reich עשה את הבלתי אפשרי - הוא המשיך את אותו הרעיון, רק עשה אותו עוד יותר מוחצן ועוד יותר טוב. בליצקריג המרושע יוצר הפרעה בקו הזמן שנותנת לרייך השלישי גישה לאנרגיה X ולגיבורי על, מה שמאפשר להם לנצח במלחמת העולם השנייה ולהשתלט על העולם!!! רק כוח החירות יכול לעצור אותם, על ידי כך שייסע אחורה בזמן וינצח את המלחמה!!!. כוח החירות נגד הרייך השלישי הוא משחק אפילו טוב יותר מקודמו, שנעזר במשחקיות משופרת שהופכת את הקרבות לתענוג כאוטי אמיתי, ואוסף של נבלים מגניבים שצריך להביס שוב ושוב בגלל כל מיני בלאגנים של מסע בזמן... וכמובן, גורילות מוטנטיות נאציות עם שוט שנקראות Killarilla Gorilla.
המשחקים האלו לא רציניים ולא צריכים להלקח ברצינות. הם מכתב אהבה רהוט ומשכנע של תעשיית משחקי המחשב לתעשיית הקומיקס, והם כיפיים נורא. טיפ לאלו שיבחרו לשחק - כשמעבירים את העכבר על פריט במשחק, מופיע תיאור כתוב של הפריט. התיאורים הם לפעמים ממש מצחיקים.
חבילה הכוללת גם את freedom force וגם את ההמשך שלו זמינה ב steam עבור 7.5 דולר בערך, ואני ממליץ בחום לנסות אותם.
3. Watchmen
מבין כל הפריטים ברשימה, האחד הזה כנראה הכי ידוע לציבור - אבל לדעתי, לא מספיק. הסרט יצא לאקרנים לפני הרבה שנים, ונעלם מיד בערך, ומאז אף אחד לא מדבר עליו. ובכן, אני כאן כדי לתקן זאת. זה סרט אווירתי ומגניב, עם הפתיחה הכי חזקה שאי פעם הייתה לסרט גיבורי על. הוא אלים, מטריד, ומאוד מאוד ייחודי. גם פה ראוי במיוחד לציון הסוף של הסיפור, שהוא בעל אימפקט רגשי חזק מאוד.
מה שאפילו עוד פחות מבינים לגבי Watchmen, הוא שהסרט מבוסס על הקומיקס, והקומיקס פשוט משובח. וכן, הוא שווה מאוד לקריאה גם אם ראיתם את הסרט. למרות שהסרט הוא מה שהייתי מחשיב כעיבוד מאוד מוצלח לקומיקס, שניהם מרגישים כמעט כמו סיפורים שונים לחלוטין על אותן הדמויות. כל אחת מהגרסאות של הסיפור משתמשת כל כך טוב בשפה של המדיום בו היא מסופרת, שהן לא יכולות להרגיש אותו הדבר. So watch Watchmen, but read it too.
2. Wild Cards
תראו, חלק מהפרטים שהופיעו במקומות נמוכים יותר ברשימה הם מאוד טובים כי הם עובדים במגבלות הז'אנר - freedom force טוב כי הוא קמפי בטירוף ומאמץ אליו את כל מה שמגוכח בסיפורת גיבורי העל, ועושה מזה מטעמים. Steelheart הוא ספר מהנה מאוד, אבל בסופו של דבר הוא עדיין סרט קיץ הוליוודי בצורה כתובה.
לעומת זאת, יש לנו את Wild Cards. סדרת ספרים המבוססת על משחק תפקידים של גיבורי על שכמה מהסופרים המובילים של ימינו שיחקו ביחד כשהם היו צעירים יותר. ג'ורג' מרטין היה ה GM, וכשהם החליטו להפוך את המשחק שלהם לספר, הוא באופן טבעי תפס את התפקיד של עורך.
אז Wild Cards מתאר היסטוריה של העולם שבה חייזרים הפגיזו את כדור הארץ בחומר שמעודד מוטציות. הסיבה שהם יעשו דבר כזה היא שלחומר יש כמה תוצאות אפשריות - הוא לא עושה לך כלום, או שהוא נותן לך כוחות על, או שהוא הורג אותך... או, אפילו גרוע יותר לטענת רבים, הוא משאיר אותך מעוות באופו נוראי לשארית חייך. באופן סביר, החייזרים רצו לבדוק את העסק על מישהו אחר לפני שהם מנסים אותו על עצמם. פה בכדור הארץ איזה עיתונאי פוץ המציא את השם Wild Card Virus כדי לתאר את התופעה - לתפוס את הווירוס זה כמו לשחק בקלפים. רוב האנשים שולפים סתם קלף רגיל, ולא קורה להם כלום. ברי המזל שולפים אס, ומקבלים כוחות אדירים. יש שתי אפשרויות רעות - אתה יכול לשלוף את המלכה השחורה ולמות. או שאתה יכול לשלוף ג'וקר.
לסדרה יש מבנה יחודי של shared world. כל ספר בסדרה מורכב מאוסף של סיפורים קצרים, כשכל פרק נכתב על ידי סופר אחר ומתאר את הסיפור של דמות אחרת. כמובן, יש מידה מסוימת של פיקוח - לפעמים דמויות מסוימות מופיעות בכמה מהסיפורים בספר מסוים, ויש סיפור מסגרת, לפעמים רופף ולפעמים הדוק מאוד, שמחבר את ההתרחשויות בספר. בשל המבנה הזה אנחנו מקבלים מאגר עצום של דמויות מגניבות בעלות סגנונות מאוד יחודיים שעובדות ביחד - כל מה שאפשר לבקש מאוסף של סופר אנשים, אבל בלי לוותר על האיכות. הספר לא מרגיש כמו ספר על גיבורי על אלא פשוט כסיפור שיש בו גיבורי על. רוח השטות והקמפיות ששורה על אוספי גיבורי על אחרים לא נוכחת כאן.
אגב, בניגוד למה שאפשר היה לנחש, הג'וקרים הם ממש לא החבר'ה הרעים של הסיפור, נהפוך הוא. הם אנשים שלא באשמתם נחרב עליהם עולמם. אוסף אומלל של נכים ופריקים שהחברה סולדת מהם. חלק מהסיפורים הכי מרגשים בסדרה כוללים ג'וקרים.
הספר הראשון בסדרה הוא גם הכי מעניין - הוא מכונה פשוט Wild Cards. הספר נועד לבסס את היסודות של העולם, וככזה הוא עובד כמעין סיקור היסטורי. הסיפור הראשון מתאר איך ה wild card virus שוחרר לעולם. לאחר מכן, הסיפורים עוברים על ההיסטוריה האמריקאית של המאה ה 20, ובוחנים באופן מרתק את הדרך שבה גיבורי העל והג'וקרים יכולים להשתלב בה. הספר מתאר את המאבק החברתי של הג'וקרים, שנזרקו רובם ככולם לגטו איפה שפעם היה צ'יינהטאון במנהטן. הוא מתאר את הפרנויה מהם שהתרחשה בזמן המלחמה הקרה. לכל פרק בהיסטוריה האמריקאית יש גרסה חדשה בספר, ומה שנוצר הוא סיפור מיוחד מאוד שמתרחש על פני עשרות שנים.
1. סופר מרקטים
עד עכשיו דיברנו על אנשים בתחפושות שמשתמשים בכוחות על כדי להביס נבלי על. ובכן, זה טוב ויפה, אבל אני מעוניין להקדיש את המקום הראשון ברשימה שלי לגיבורים האמיתיים של החברה המודרנית. אלו שאף אחד לא מדבר עליהם, בטח שלא עושים עליהם סרטים, אבל בלעדיהם אף אחד מאיתנו לא היה כאן היום. הסופר מרקטים הרבים בארץ ובעולם מספקים קו הגנה ראשון נגד רעב ומחסור (או לפחות נגד הצורך לערוך קניות בצורה לא נוחה באוסף של חנויות קטנות ולא ידועות במקום במקום אחד מרוכז, ממוזג, ובמחירי מבצע חד פעמיים, בעיקר לחברי מועדון).
"מה היית עושה אם נולדת שנה\לפני שהמציאו את המכולת" שר דני סנדרסון בלהיט האלמותי של להקת הכוורת, "שיר המכולת", ומילותיו, כרגיל, מדויקות להכאיב.
אז היות שמטרת הרשימה מראש הייתה לשבח את אלו שהוזנחו ללא הצדקה, אני מאושר להכתיר את הסופר מרקטים בתור הסופר הירוס החשובים ביותר שאף אחד לא מדברים עליהם.
אז היות שמטרת הרשימה מראש הייתה לשבח את אלו שהוזנחו ללא הצדקה, אני מאושר להכתיר את הסופר מרקטים בתור הסופר הירוס החשובים ביותר שאף אחד לא מדברים עליהם.
