כוכב הקופים: הנוטלה הוא הסרט השני בטרילוגיות קדימונים (prequels) לריבוט הכושל של סדרת סרטי מדע הבדיוני המבוססת על רעיון די מגוכח. עד עכשיו תמיד דמיינתי שהרעיון המקורי לסדרה התחיל כששני תסריטאים של הוליווד ישבו להם במשרד ועישנו סמי הזיה, כי זה שנות השישים ואין להם באמת ברירה, ואז ברגע של השראה אחד מהם אמר לשני, "ומה אם, כאילו, הקופים היו השולטים בעולם, אחי? הם לגמרה היו שמים אותנו בכלובים!"
ובמשך שנים די ארוכות, התמונה המנטאלית הזאת הספיקה לי עבור הסדרה. לא ראיתי שום סיבה להשקיע בה יותר מחשבה מזה, כי למראית עין היא לא השקיעה בעצמה יותר מזה. אבל הקיץ, גירדתי את עצמי מהרצפה עם שפכטל וחירפתי נפשי דרך יום קיץ מהביל כדי להגיע ל Imax ראשל"ץ ולראות את הסרט החדש בסדרה כי כווווולם אמרו שהוא ממש טוב. למרבה התדהמה, הסרט באמת היה מצוין.
התכוונתי לכתוב עליו ביקורת, אבל ביקורות על סרטי קיץ פופולאריים יש די הרבה, והחלטי למצוא דרך להכניס קצת יותר ערך לכתיבה שלי. אז מסוכמת כאן ההסטוריה הסוערת של כוכב הקופים, אחד הפרנצ'ייזים הביזאריים יותר בקולנוע.
ההתחלה הצנועה: ספר של סוכן חשאי
אז מסתבר שהסיפור נולד, לא כמו תינוק כפי שחשבתי בהתחלה (רעיון רע שנהגה בחדר אפוף סמים קלים) אלא על ידי סופר צפרתי בשם Pierre Boulle, או מעטה והלאה פייר. האדם, מסתבר, מעניין יותר מהספר - הוא עבד כסוכן חשאי של צרפת החופשית במהלך מלחמת העולם השניה... בסינגפור. לא לגמרי בטוח מה הצרפתים חיפשו שם, הרי היטלר ושותפיו בילו באירופה באותו הזמן, אבל מסתבר שהיה מספיק אקשן, כי פייר נתפס על ידי החבר'ה הרעים, והועבד בכפייה במשך שנתיים כאסיר. כשחזר לצרפת הספיק, בין בגט לקרואסון, לכתוב שני ספרים. האחד בוסס על חייו האמיתיים, והיה דרמטיזציה של בניית מסילת רכבת שבמהלכה נהרגו, מתשישות וסיבות אחרות, עשרות אלפי אנשים - סיפור קודר ומדכדך. באופן טבעי, הסיפור השני שכתב היה הרתפקת מדע בדיוני ספק סאטירית ספק דבילית, על קופים ששולטים בבני אדם.
אז מה היה הסיפור? בני הזוג ג'ין ופיליס טסים להם בחלל, כשלפתע הם מוצאים הודעה בבקבוק צף (כן) שבה מספר העיתונאי Ulysse Mérou '(מעתה והלאה, מרו) על המשלחת הרת האסון שלו לכוכב הרחוק "סורור", שבו הוא גילה בני אדם פרימיטיוויום שגרים בטבע ולא יכולים לדבר, ואוכלוסיה שלטת של קופים - חיילי גורילה, מדענים אורנג-אוטנים ואזרחים שימפנזים. הוא נלכד ועובר שלל התעללויות - שמים אותו בכלוב, חוקרים אותו, מזווגים אותו עם בת אדם (כן) וכו'. אבל, החוקר השימפנזי שאחראי עליו, זירא, מבחין שמרו הוא לא כמו בני האדם האחרים - ומגלה, עם הזמן, שהוא אינטילגנטי ממש כמו קוף. מרו משוחרר מהשבי ומקבל חליפה משלו. בהמשך הסיפור מסתברת הסיבה לשליטת הקופים בעולם - בני האדם נעשו עצלנים מידי (כן) והקופים תפסו את מקומם. בסופו של דבר, מספר המכתב של העיתונאי, הוא הצליח לברוח, לעלות על חללית ולטוס חזרה לכיוון כדור הארץ. כיוון שהטיסה היא במהירות האור, הרבה מאוד זמן עובר עד שהוא מגיע חזרה, וכשהוא מגיע, הוא מגלה שגורל כדור הארץ זהה לזה של סורור, הפלנטה שממנה ברח - הקופים השתלטו עליו.
בהיותם שימפנזים מתורבתים ושקולי דעת, בני הזוג ג'ין ופיליס מחליטים שאינם מאמינים לסיפור הבלתי אפשרי שמצאו בבקבוק. הרי אנשים לא באמת אינטילגנטים, נו באמת.
אז מכאן התחלנו. ספר מדע בדיוני קצת תמהוני, ששיחק על עלילת 'טויסטים' כזו - בני הזוג היו קופים כל הזמן הזה!
מאיפה נלך מכאן?
המאה ה 20
הבמאי האמריקאי פרנקלין שפנר היה בר המזל שהיה לו את האומץ לקחת את הסיכון ולאמץ את הרעיון המוזר של כוכב הקופים. הסרט הראשון, משנת 1968, עקב באופן די צמוד אחר עלילת הספר, רק וויתר על החלקים היותר מיותרים בה - על סיפור המסגרת עם הבקבוק הצף, ועל הפלנטה סורור. במקום כל הבלאגן הזה הסיפור מתחיל בצורה פשוטה יותר - חללית של בני אדם שהיו בהקפאה במשך מאות שנים מתרסקת אל פלנטה לא ידועה שבה שולטים הקופים. עלילת הסרט דומה לזו של הספר, אלא שבמקום לברוח מהפלנטה חזרה לכדור הארץ ולגלות שגם שם קרה אותו הדבר, הפעם בני האדם פשוט מגלים שהפלנטה עליה התרסקו היא כדור הארץ, שלא היה ניתן לשנות אותו מרוב שהוא התקופף. הסרט נגמר בסצינה האייקונית שבה הגיבור הראשי נופל בייאוש וזועק לשמים כשהוא מבחין בהריסות פסל החרות, ומבין איפה הוא.
לאחר ההצלחה המסחררת בקופות ובביקורות של הסרט הראשון, הוליווד הייתה הוליווד והחליטה לעשות עוד אחד. ב "מתחת לכוכב הקופים" הסדרה הייתה בסכנה רצינית לאבד את עצמה לחלוטין ולהפוך לאוסף קישקושים מוחלט. הייתה לו עלילה סבוכה ודבילית שכללה שבט של בני אדם טלפתיים שחיים מתחת לקרקע, ושאיך שהוא נגמרה בזה שהעולם מושמד. כלומר, מילולית מתפוצץ.
מה שהציל את הסדרה היה העובדה שהסרט השני נחשב כל כך רע - אילו היה מצליח אולי היו עושים עוד כמוהו, והסדרה הייתה קורסת לתוך עצמה תוך שניים שלושה סרטים, ומצטרפת למדף המאובק של סרטי מאה 20 שאבד עליהם הקלח. במקום זאת, האולפנים החליטו לעשות עוד סרט (בכל זאת, השני הכניס כסף כמו הראשון אז אפשר עוד להמשיך - אז מה אם העולם נגמר בסרט הקודם), אבל הפעם לספק לו הרבה פחות תקציב. הכותבים, שהבינו שלא יוכלו פרקטית לכתוב סיפור מדע בדיוני שכולל המון סטים מורכבים ותחפושות של קופים עם מעט הכסף שיש להם, עשו טריק שפתר להם שתי בעיות בבת אחת (הבעיה השניה הייתה הצורך להמשיך סיפור על עולם שהושמד) - הם סיפרו את סיפורם של שני קופים שחזרו בזמן לכדור הארץ של "ההווה" של זמנו - כלומר שנות השבעים - כדי לברוח מהשמדת העולם שלהם.
עלילת הסרט היא בבואה של עלילת הסרט הראשון - אבל הפעם, במקום בן אדם שמוכיח לעולם קופי שהוא אינטילגנטי, אלו קופים שמוכיחים זאת לבני אנוש. מכאן ועד סוף הסדרה בתקופה שלה במאה ה 20, הסרטים בעצם עברו למצב הצבירה שבו הם נמצאים היום - ביקורת על גזענותף אלימות, שנאת אחר וצרות מחשבה של בני אדם.שרשרת אירועים ארוכה ולא סבירה במיוחד מסתיימת עם עליו של סיזר לשלטון על הקופים, המלחמה שהוא מוביל נגד בני האנוש ונפילת הציוויליזציה האנושית כפי שאנחנו מכירים אותה. כל זה קצת מרוכך בסרט האחרון (שרוב עלילתו מזכירה באופן מפתיע לזו של הסרט שיצא הקיץ), שנגמר בהחלטה של שני הגזעים להתקיים זה לצד זה ולחיות בשלום. לא ברור אם זה הצליח לשנות את העתיד מספיק כדי להמנע מהשמדת העולם.
הריבוט של טים ברטון
לא מדברים על הריבוט של טים ברטון.
וזה מביא אותנו חזרה לסרט שעכשיו. אני לא אכתוב ביקורת מפורטת, רק אציין שאני תומך בדעת הרוב בנוגע לסרט הזה - העלילה שלו עשויה באופן משובח שבונה את המתח לאט לאט לקראת הפיצוץ שכולם יודעים שחייב להגיע, יש מגוון רחב של דמויות שמרגישות אמיתיות, ולכל אחת מהן מוטיבציות ברורות למה שהיא עושה. יש קונפליקט מורכב ומעניין. בסופו של דבר מדובר בסרט בוגר, מרתק ומותח, עם המון אקשן טוב, שחקנים מצוינים ואפקטים כל כך טובים, שבכלל לא תשימו לב שיש אפקטים. מומלץ מאוד לצפייה.
